הסיפור של אורי חזות

הרגע בו אספתי את חפציו מהגן, היה הרגע הכי קשה בחיי…

בוקר, ינואר 2016, 5 ימים אחרי שחגגנו את יום הולדת שנתיים לבני הקטן אורי, הערתי אותו לעוד יום שגרתי, אני פותחת את החיתול ולפתע מופיע לפני גוש, עיגול בצורת כדור פינג פונג, מיד סגרתי את החיתול והבנתי שמעכשיו היום שלי הולך להשתנות. מאז אותו בוקר החיים שלנו השתנו לגמרי, בני הקטן אובחן עם גידול בכליה על שם "וילמס" הנקרא "וילמס טומור", נפרובלסטומה. בשיחה הראשונה עם אונקולוגית, היא בישרה לנו את אשר צופה לנו העתיד הקרוב, ונאמר לנו להוציא את אורי במידי מהפעוטון בו נהג לבקר בכל יום ולהרחיק אותו מאנשים שיש להם חשש קטן לצינון או חולי ובמיוחד מילדים משום שהמערכת החיסונית שלו תיחלש. הרגע בו הגעתי לגן ובישרתי לגננת שאורי חלה בסרטן ולא ישוב בינתיים לגן, אספתי את חפציו, יצירותיו, המוצץ והבקבוק, אותו רגע היה הרגע בו נשברתי, ישבתי ברחוב ופשוט פרצתי בבכי, ולא הפסקתי לחשוב מה הוא יעשה עכשיו בבית? מי יטפל בו? הוא ישתעמם? זה ישפיע על ההחלמה? יהרוס את ההתפתחות שלו? מיליון שאלות שלא היתה לי תשובה אליהן ואף אונקולוג לא היה יכול לענות עליהן בשבילי.

בסוף חודש הראשון של הטיפולים, ישבנו בבית חולים שניידר עם רוני, ילדה מתוקה  בגילו של אורי, שגם לה יש את אותו "וילמס". שני הילדים שוכבים מותשים בעגלה ומקבלים כימותרפיה, אבל רק אחת מהם, רוני, הולכת לגן. גן? איזה גן?! מיד התחלנו לחקור את ליטל אמא של רוני, ואילו ליטל בפנים שמחות סיפרה לנו על גן החלומות מאת "עמותת גדולים מהחיים", גן סטרילי המותאם לילדים חולים ומחלימים מסרטן הנמצא בכפר אזר. מיד יצרנו קשר עם איילת מנהלת הגן שקיבלה אותנו בפנים מחייכות והמון שמחה בלב, נכנסנו אל הגן ומאותו הרגע פנינו התמלאו דמעות של אושר ושמחה, שזה היה הרגע השמח הראשון שלנו מרגע האבחנה. אורי הגיע ליום הראשון מלווה באביו, שחיכה בחדר המתנה להורים לרגע בו אורי יבכה ויבקש לחזור אל אבא, אבל אותו רגע בכלל לא קרה, אורי היה מהופנט מהצעצועים וצרח מאושר כשראה ילדים, והשתלב מהר מאוד בשגרת הגן, ואנחנו יכולנו לראשונה לחזור להרגיש שגרה נורמלית בה בכל בוקר הלכנו לעבודה ואורי הלך לגן.

וכך היה, תוך כדי שגרת הטיפולים הכימותרפיים, בכל יום אורי הגיע לגן החלומות, סבתו מיד נרתמה למשימה והסיעה אותו מביתנו בחולון עד לכפר אזר, הוא היה שמח ומאושר, התפתחותו הואצה והוא מיד החל לדבר, לשיר, לספר לנו על דברים חדשים שלמד ועל האוכל הטעים שבגן, ימי הכיף והצוות החם והאוהב. גן החלומות הגשים לילדנו את כל מה שהיו רוצים באותה תקופה הקשה- להרגיש כמו ילדים בריאים, וכך היה. אם זה בקיץ הילדים לא יכלו לבקר בים או בבריכה, צוות הגן ערך בכל שבוע יום בריכה לילדים תוך כדי הקפדה על כל כללי הסטריליות שהיינו מחויבים לשמור עליהם, בפורים ערכו לילדים קרקס, בחנוכה  ערכו מסיבה מרגשת, בפסח קיימו ארוחת ליל הסדר וביום העצמאות ערכו יריד דוכנים. בכל שבוע הילדים נהנים בחוגים מהנים של ריקוד, ספורט, מוסיקה וטיפול רגשי בבצק, במסיבת יום המשפחה למדנו מי זו "רחלי בצק" ו- "עופרה תלתלים" ונוכחנו לראות עד כמה הילדים בגן אוהבים אחד את השני וקשור מאוד לצוות הגן המכיל גננות, סייעות ובנות שירות לאומי מדהימות, צוות טיפול פרא-רפואי, יועצת חינוכית ופסיכולוגית, והכל בניצוחה של מנהלת מקסימה ועמותת גדולים מהחיים שעושים הכל  כדי ל
שמח ילדים חולי סרטן ושיהיו מאושרים.

השארת תגובה